(א) עיין בב״י בד״ה ומ״ש ואם הוא משופע ביותר כו׳ הוא מאי דתניא אין אומרים יקוב את הכותל אלא אומדו והולך לו ואוקימנא בדלא ניחא תשמישתיה ופירש״י דהיינו במתלקט י׳ מתוך ד׳ וכדרבא עכ״ל נראה דהרב ז״ל לפום רהיטא כתב רש״י והיה לו לכתוב בשם הרא״ש כי רש״י ז״ל פי׳ דהאי דאין אומרין יקוב את הכותל אלא משערין באומד מיירי דאין מתלקט י׳ מתוך ד׳ ומתניתין דקתני מבליע וחוזר למדתו מיירי דמתלקט י׳ מתוך ד׳ וכן הביאו ב״י בסי׳ זה בהאי לישנא ונראה שרש״י ז״ל פירש כן אליבא דלישנא קמא דרבא דסברי דמתלקט י׳ מתוך ד׳ צריך להבליעו או לקדר ובמתלקט י׳ מתוך ה׳ צריך למדוד כל השיפוע דכקרקע חלקה היא וכמו שפירשו שם התוס׳ בהדיא ולדידיה לא מצי לפרש דהאי אין אומרין יקוב הכותל אלא אומדו מיירי במתלקט י׳ מתוך ד׳ דא״כ היה צריך להבליעו או לקדר ולכך מוקי רש״י ז״ל בדאין מתלקט ד׳ אבל ללישנא בתרא דסברי במתלקט י׳ מתוך ה׳ צריך להבליעו או לקדר והמתלקט י׳ מתוך ד׳ אומדו והולך א״כ האי דלא יקוב בכותל אלא אומדו מיירי ג״כ במתלקט י׳ מתוך ד׳ לכך אומדו דאנן קי״ל כההיא לישנא וכמו שהביא ב״י בסי׳ זה וכך הם דברי הרא״ש בהדיא בפרק כיצד מעברין דף כ״ח דלישנא בתרא דרבא ההיא לא יקוב בכותל דאוקמי בגמרא בדלא ניחא תשמישתיה מיירי במתלקט י׳ מתוך ד׳ וע״ש מ״ש ב״י ושם על דברי רש״י ועושין התחומין מרובעים כדי שיהא אלפים לצדדין כבאמצע ולא עגולין שיהיה להם אלפים באמצע ובצדדין הם מתמעטין כדרך כל עיגול עכ״ל וכתב דאין לפרשו כפשוטו שהרי אם לצד אחד מהעיר אנו נותנים לו אלפים אמה כשנעגל כל סביבות העיר ממקום שכלו אותן אלפים אין עגול גמור ודבר פשוט היא שבצד זויות מתמעטין מאלפים וצ״ל דלאו עגול גמור קאמר אלא ר״ל כשאנו נותנין לו אלפים לכל רוח ואפילו לזויות דהוי ג״כ עגולה קצת ואפ״ה לצדדי העיר יהיה אלפים והא דקאמר אם לצד אחד מהעיר אנו נותנין כו׳ נראה דל״ד לצד א׳ קאמר וכמ״ש אח״כ בהדיא לכל סביבות העיר וכמו שפירשתי וזהו שסיים דבריו להשתכר בזויות האלכסון אנו מרבעין התחומין וק״ל. ב״י הביא דברי ה״ר יונתן וקיצר בלשונו ולכאורה דבריו תמוהין קצת ובתחלה מעתיק דברי ה״ר יונתן כסדרן בריש פ׳ כיצד מעברין כתב ז״ל ובעיר מרובעת עסקינן שאין בה אלא אלפים על אלפים שאם אינה מרובעת כגון שהיא ג׳ אלפים על אלפים לא יהיו מרובעין התחומין דוקא שלא יהא ארכן כרחבן או שנאמר שניתן לרחבן כמו לארכן אלא כך יהא דינן על כל פני העיר רחבן אלפים ומשך התחומין נמשך כל העיר ואם היתה עיר קטנה שאין לה אלא אלף אמה אין לה לתחומיה בכל רוח אלא טבלא ארכה אלפים ורחבה אלף כרוחב העיר רק במדת הקרנות הן שוות עיר של אלף על אלף ועיר של אלפים על אלפים כו׳ עכ״ל ה״ר יונתן ותמה עליו ב״י דאטו מפני שהעיר קטנה שאין לה אלא אלף יגרע שיעור התחומין מי גרע ממי ששבת בבקעה שזכה לו מקומו ד׳ אמות ואלפים לכל רוח מרובעים כו׳ ותירץ בדרך נכונה והאמת אתו אבל מ״מ תמה אני עליו מה עלתה על דעתו לתמוה על הר״י הרי משמעות דבריו המה כמ״ש ב״י עצמו לבסוף ודבר פשוט הוא ונלע״ד לפרש שכך הוא דעתו של ב״י דמעיקרא סבר דפירוש ארכן ורחבן דסיפא הוי דומיא דפי׳ ארכן ורחבן דרישא דקאמר שאם אינה מרובעת כגון שהיא ג׳ אלפים על אלפים כו׳ על כל פני העיר רחבן אלפים ומשך התחומין כמשך כל העיר וע״כ צ״ל דתחומין של צד העיר קורא ארכן ותחומין של חוץ לעיר ר״ל מדת התחום שהולכין מן העיר ולחוץ ומשך התחומין במשך כל העיר ר״ל מדת התחום שהולכין לצד העיר הם כמשך כל העיר שהיא ג׳ אלפים וס״ד דב״י דכיון דפירוש ארכן ורחבן דרישא כך הוא ע״כ צ״ל דארכן ורחבן דסיפא קאמר אם היתה עיר שאין לה אלא אלף אמה אין לה לתחומיה אלא טבלא ארכה אלפים ורחבה אלף פירושו ג״כ כמו ברישא ומיירי בעיר שארכה אלפים ורחבה אלף וארכה אלפים דקאמר ר״ל מדת התחום של צד העיר ורחבה אלף דקאמר ר״ל מדת התחום שהולכין לחוץ לעיר לכך תמה וכי גרע ממי ששבת בבקעה כו׳ ותירץ דארכן ורחבן דסיפא לא הוי פירושו דומיא דארכן ורחבן דרישא ונתן טעם נכון לזה וזה טעמו דלכל צד המרובה קרוי ארכן והקצר ממנו קרי רחבן ולהכי ברישא לפי שאורך העיר ג׳ אלפים וע״פ כולה יש לו להלוך אלפים חוץ לעיר ולצד העיר מקצה אל קצה יש לו להלוך ג׳ אלפים להכי קרי לאלפים אמה רחבן שהמועט נקרא רוחב וג׳ אלפים קרי ארכן שהמרובה נקרא אורך אבל בסיפא הוי איפכא דמיירי מעיר קטנה שאין לה אלא אלף על אלף ועל פני כולה יש לו להלוך אלפים חוץ לעיר ולצד העיר מקצה אל קצה אין לו אלא אלף נמצא שיש לו אלפים על אלף ולהכי לאלפים שמחוץ לעיר קרוי ארכן דהמרובה נקרא אורך ואלף של צד העיר קרוי רחבן כיון שהוא מועט ולהכי דייק ב״י במסקנא גבי עיר קטנה וכתב פי׳ אלף על אלף דמשמע דמתחלה הוי ס״ד דהעיר היא אלפים על אלף והוי לפי מאי דס״ד דארכן אלפים דקאמר בסיפא הוא תחום לצד העיר ולכך היה צ״ל דהעיר היא אלפים על אלף אבל לפי המסקנא דארכן אלפים דקאמר פי׳ מדת תחום שהולכין מן העיר ולחוץ ולפ״ז עיר קטנה שהיא אלף דקאמר הוי כפשוטו אלף על אלף וק״ל. ומש״ה נמי כתב ב״י בתחלה לפי מאי דס״ד ז״ל. ורש״י שכתב שהרי רחבן כו׳ נראה דה״פ כאילו אמר על תשיבני מרש״י שכתב שהרי רחבן למדת העיר היא ואם קטנה אם גדולה דמשמע נמי כר׳ יהונתן דרחבן של תחומין של חוץ לעיר היא כמדת העיר ואם היא קטנה שרחבה פחות מאלפים הוי תחומין כמדתה ולכך דחה דלאו בקטנה מאלפים מיירי כו׳ אלא כשהיא אלפים קרוי קטנה וכשהיא יותר מאלפים קרוי גדולה וה״ק בין שהיא בת אלפים או יותר מאלפים כנגד כל צדדי העיר יש לו אלפים כו׳ ולפ״ז צ״ל דהלשון של רש״י שהרי רחבן למדת העיר אם קטנה ר״ל בין כשהיא אלפים הוי רחבה התחומין שמחוץ לעיר ג״כ אלפים בין אם גדולה ר״ל יותר מאלפים כנגד כל צדדי העיר יש לו אלפים וארכן דנקט קאי ארחבן למדת העיר כל זה הוא לפי מאי דס״ד מעיקרא אבל לפי מה שמסיק במסקנא בדברי ה״ר יונתן ממילא א״צ לדחוק בפי׳ רש״י ואף בפשיטות ובקטנה מאלפים מיירי והמיעוט שלצד העיר נקרא רוחב והמרובה שלחוץ לעיר נקרא אורך:

[ביאור לכל הסימן כלול בביאור סעיף א]

[ביאור לכל הסימן כלול בביאור סעיף א]

[ביאור לכל הסימן כלול בביאור סעיף א]

[ביאור לכל הסימן כלול בביאור סעיף א]

[ביאור לכל הסימן כלול בביאור סעיף א]

[ביאור לכל הסימן כלול בביאור סעיף א]

[ביאור לכל הסימן כלול בביאור סעיף א]

[ביאור לכל הסימן כלול בביאור סעיף א]

[ביאור לכל הסימן כלול בביאור סעיף א]

[ביאור לכל הסימן כלול בביאור סעיף א]